וְיֶ֣תֶר כָּל־דִּבְרֵֽי־אָ֠סָא וְכָל־גְּב֨וּרָת֜וֹ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה וְהֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֔ה הֲלֹֽא־הֵ֣מָּה כְתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה רַ֚ק לְעֵ֣ת זִקְנָת֔וֹ חָלָ֖ה אֶת־רַגְלָֽיו׃
מלמד להועיל חלק ג
ושאר הגירסאות שגורסין יזומו והוא או בנין הקל (יָזוֹמו) או בנין נפעל (יִזומו) אינם סובלים כלל וכלל פירוש המבקר הנ"ל דדוקא התפעיל יזימו פירושו דעושה לשקרן אבל הקל או הנפעל אין הוראתו אלא נעשה לשקרן או שמשקר ומכחש וא"כ הפעל מוסב על העדים זוממין שהם משקרין ולגירסת הערוך דגרס בעצמן אתי שפיר פשוט שיזומו היינו שמשקרין בעצמן היינו לענין עצמן שהן עצמן לא היו במקום המעשה, וגם לגירסא שיזומו את עצמן ג"כ הפירוש כמו שיזומו בעצמן כמו חלה את רגליו (מלכים א' ט"ו כ"ג) דפירושו חלה ברגליו וכן פירוש גירסת ר"ח עד שיזומו עצמן שישקרו לענין עצמן. איברא דהמפרשים פירשו דיזומו היינו כמו יזימו ופירושו דהעדים השניים יזימו את העדים הראשונים, ועי"ז הגיהו גם המדפיסים המאוחרים שיזימו במקום שיזומו, אמנם אינו נכון דעדים השניים לא הוזכרו במאמר זה אלא מהעדים הראשונים דבר דקתני אין העדים נעשין זוממין וכו', ועוד דיזומו אינו כמו יזימו, וזה ברור.